נחמדות היא שפה שהחרשים יכולים לשמוע, והעיוורים יכולים לקרוא.
יום חמישי, 3 בינואר 2013
חיים נחמן ביאליק
חיים נחמן ביאליק נחשב ל-"משורר הלאומי" של ישראל והוא השפיע השפעה עצומה לא רק על השירה העברית אלא על כלל התרבות היהודית המודרנית. שירתו של ביאליק הייתה אחת הדוגמאות הראשונות והבולטות בעולם היהודי לשירה מודרנית והיא אולי מסמלת את התהליך שעבר על העם היהודי באירופה החל מהמאה ה-19 ועד מדינת ישראל.
חיים נחמן ביאליק נולד בראדי הנמצאת כיום בשטח אוקראינה ועברבגיל 6 לעיר ז'יטומיר שם הפעיל אביו בית מרזח אך מת תוך זמן קצר ואילו ביאליק עבר לגור אצל סבא שלו. ביאליק למד בישיבת וולוז'ין אותה עזב ולאחר מכן התגורר באודסה. ב-1924 ביאליק עלה לארץ ישראל שם נותר עד מותו.
שיריו של ביאליק וביאליק עצמו היווה תרומה משמעותית ביותר להחייאת השפה והתרבות העברית, ובשיריו ביאליק שילב בין מקורות קדומים של העברית התנ"כית ובין התאמות מודרניות הן באוצר המילים והן בהבחינה הצורנית של השירה.
ביאליק מונצח כיום באין ספור אתרים ומקומות ברחבי הארץ שנקראים על שמו. הוא קיבל את התואר של "המשורר הלאומי" וכיום אין תלמיד תיכון במדינת ישראל שיכול לקבל את תעודת הבגרות שלו מבלי שהכיר שירים קלאסיים של ביאליק כמו "הכניסיני תחת כנפך", "לבדי", "על השחיטה", "לא זכיתי באור מן ההפקר" ועוד רבים שנלמדים כחלק מהדרישות לבחינת הבגרות בספרות.
גם אם סגנונו של חיים נחמן ביאליק בשירתו מעט ארכאי, פורמלי ומדויק מידי והשפה שלו היא עברית ראשונית ביותר שמאז כמובן כבר עברה הרבה שינויים, עדיין נחשבת שירת של ביאליק כנכס צאן ברזל של התרבות היהודית והיא עדיין מקור השראה והתייחסות גם לשירה העברית, גם לספרות העברית וגם לתרבות העברית והחברה בכלל.
אולם אין ספק כי למעט בחינות הבגרות, שירת ביאליק כיום נקראת פחות ופחות בידי הציבור הכללי שאם הוא כבר קורא שירה מעדיף שירה יותר מעודכנת ובת זמננו. האם יצליח מעמדו של ביאליק להשמר ללא האמצעים המלאכותיים בסופו של דבר של מערכת החינוך? את זה רק זמנים יגידו ובינתיים אנחנו כולנו נמשיך להתייחס אל ביאליק בתור המשורר הלאומי של כולנו, כי זה מה שהוא עד שמישהו יקום ויגיד שלימוד ביאליק כבר לא רלוונטי, יחטוף את הנביחות, אבל השיירה בסופו של דבר תעבור ותתרחק מחיים נחמן ביאליק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה